מדינת ישראל חווה גידול מתמיד בקרב מורשים לנהיגה ולפי הנתונים כיום כל אזרח שני אוחז בידו רישיון נהיגה. כדי לנהוג כדין על רישיון הנהיגה להיות בתוקף, לנוהג מותרת הנהיגה אך ורק על סוג כלי רכב שמורשה בדרגות רישיון הנהיגה. רישיון הנהיגה יהיה תקף כל עוד הוא חודש במועד ולא ניתנה החלטה אחרת שעוצרת את תוקפו.
פסילת רישיון נהיגה אמנם עוצרת ומבטלת את תוקפו של רישיון הנהיגה והמשמעות שאין לנהוג, אך יותר מכך חשוב להבין שההחלטה על הפסילה אוסרת באופן מפורש על נהיגה, ובתי המשפט לאחרונה מייחסים חומרת יתר כלפי עבירות של נהיגה בפסילה מתוך הבנה שלא די בכך שהפסילה ביטלה את תוקף הרישיון, הנוהג לכאורה הפר הוראה שלא לנהוג.
הסמכות להטיל פסילת רישיון נהיגה מוקנית מחד לבתי המשפט ומוכרת כפסילה שיפוטית, ומאידך מוקנית סמכות לקצין משטרה ולרשות הרישוי ומוכרת כפסילה מנהלית.
פסילה שיפוטית
סמכות המוקנית לבית המשפט להטיל על נאשם עונש פסילה רישיון הנהיגה. נאשם שעומד לדין בבית המשפט בגין עבירת תעבורה ו/או עבירה מתחום הסמים והורשע במיוחס לו, צפוי לקבל עונש הכולל פסילת רישיון הנהיגה לתקופה ובתנאים שיקבע בית המשפט. ישנן עבירות שבגינן קיימת בחוק חובת פסילה של רישיון הנהיגה, ובית המשפט מחוייב להטילה בהתאם. כך למשל הרשעה בנהיגה בשכרות גוררת איתה הטלת עונש פסילת מינימום בת שנתיים.
פסילה מנהלית
שלא כמו הפסילה השיפוטית המחוקק נתן בידי גופים שאינם שיפוטיים סמכות להחליט על פסילת רישיון נהיגה של נהגים. בידי קצין משטרה הסמכות להורות על פסילה מנהלית של רישיון הנהיגה בעבירות תעבורה מסויימות שהמחוקק קבע, וזאת למשך 30 ימים. בנוסף ניתנה לקצין משטרה סמכות לפסול את רישיון הנהיגה של נהג המעורב בתאונת דרכים וזאת למשך 60 ימים, או 90 ימים במקרה של תאונה קטלנית (תאונה בה נהרג אדם). על החלטת פסילה מנהלית של קצין משטרה ניתן לערור בבית המשפט.
רשות הרישוי מוסמכת לפסול רישיון של נהג על בסיס שיטת הניקוד. נהג צבר מעל 34 נקודות רשות הרישוי תורה על פסילת הרישיון של נהג זה למשך 3 חודשים ואם צבר הנהג בתוך 6 שנים 72 נקודות, רשות הרישוי תורה על פסילת רישיון הנהיגה למשך 9 חודשים.
זומן נהג לשימוע בפני קצין משטרה בגין דו"ח תעבורה או שהיה מעורב בתאונת דרכים, רצוי להיעזר בשירותיו של עו"ד הבקיא ושולט בדיני התעבורה, ויש ביכולתו לבחון את האירוע לגופו על מנת להעלות נימוקים עניניים שלא לפסול לנהג את רישיון הנהיגה.
עבירת נהיגה בפסילה נחשבת לחמורה והענישה בגינה נמצאת במגמת החמרה עד כדי הטלת עונשי מאסר בפועל על נאשמים רצדיביסטים. על מנת לבסס עבירה של נהיגה בזמן פסילה יש להוכיח שלושה יסודות: נהיגה בפועל, קיומה של פסילה פעילה וידיעה של הנהג שהוא בפסילה.
בלא מעט מקרים מתברר כי נהג שרוי תחת פסילה שהושתה עליו שלא בפניו והוא כלל לא ידע עליה והמשיך לנהוג כבשגרה, ובבדיקה של שוטר נמצא כי הוא פסול לנהיגה. במצב זה השוטר יודיע לנהג על הפסילה ויאסור עליו להמשיך לנהוג תוך תיעוד של האירוע, ועל הנהג יהיה להפקיד את רישיון הנהיגה במזכירות בית המשפט.
כאשר סלע המחלוקת נעוץ ביסוד הידיעה של הנהג על הפסילה, למשל הנהג טוען שלא ידע שהוא בפסילה, ואילו התביעה טוענת שיש אישור מסירה של גזר הדין, צריך לנהל בירור מקיף ולהתחקות אחר מהלך הדברים על מנת לברר עד כמה קיימת ידיעה של הנהג על הפסילה.
בעבור זה רצוי מאוד לשכור שירותיו של עו"ד העוסק ומבין בתחום דיני התעבורה, ושולט בסדרי הדין הפלילי על מנת למצות לחלוטין ועד תום את בדיקת יסוד הידיעה של הנהג על הפסילה. במשרדינו- בנבנשתי פסטינגר, עו"ד אבי בנבנשתי הינו בעל ניסיון רב שנים בתחום התעבורה, שבתום שיורת של כ- 25 שנים במשטרת ישראל בתפקידים שונים לרבות בחקירת תאונות דרכים ואכיפת חוקי התעבורה, מייצג בהצלחה רבה לקוחות רבים במגוון רחב של עבירות תעבורה ותאונות דרכים משלב הייעוץ טרם החקירה ועד לייצוג בבית המשפט.
