עבירות התעבורה בישראל מאוגדות בפקודת ובתקנות התעבורה, והיות ומדובר בפקודה ולא בחוק למדים כי היא חוקקה עוד בימי המנדט הבריטי והיא המקור והבסיס לעבודת המשטרה בתחום התעבורה בישראל. יחד עם זאת הפקודה עברה שינויים ותיקוני חקיקה שונים בהתאם למציאות המשתנה של חיינו.
אכיפה על פי פקודת/ תקנות התעבורה מתקיימת בשני ערוצים: האחד, דוחות ברירת משפט (ב.מ)- כלומר דו"ח קנס שמוגש לנהג על עבירת תעבורה המיוחסת לו כשלמעשה בפועל נקבעים מראש גובה הקנס ומספר הנקודות בעבירה המדוברת. השני, דו"ח הזמנה לדין – כלומר זימון לבית המשפט ולמעשה הענישה תיקבע על ידי השופט היושב בדין. במקרה זה חשוב לציין כי בידי השופט כלי ענישה מגוונים החל מקנס ועד לפסילה בפועל של רישיון הנהיגה.
בתאונות דרכים משטרת ישראל מגישה כתבי אישום לבית המשפט והדין דומה להליך המתקיים עם דו"ח הזמנה לדין. בשנים האחרונות, בשל מדיניות הגברת האכיפה המשמעותית בניסיון להביא להחמרה בענישה, משטרת ישראל מבצעת חקירה ומגישה כתבי אישום גם בעבירות שבפועל ניתן להגיש בגינן דוחות הזמנה לדין. הענישה במקרים אלה מגוונת ויכולה לרבות פסילת רישיון הנהיגה ואפילו הטלת עונשי מאסר.
בעשור האחרון ניכרת מגמה של אכיפה מוגברת, תקיפה ומשמעותית יותר כלפי עבירות תעבורה חמורות ומסכנות חיים כגון: נהיגה תחת פסילת רישיון, נהיגה בשכרות (אלכוהול ו/או סמים), נהיגה כבלתי מורשה לנהיגה ועוד, תוך הפעלה מוגברת יותר של סמכות המעצר והבאת נהגים החשודים בעבירות אלה לשיפוט מהיר תוך כדי מעצר.
החמרת הענישה בעבירות תעבורה מעלה את החשיבות של ליווי וייצוג ראוי על ידי עורך דין בעל ידע מקצועי ברזי האכיפה המשטרתית בתחום דיני התעבורה, על מנת לעמוד על זכויות הנחקר ולעמוד על חקר האמת ועשיית משפט צדק. במקרים רבים נהגים טוענים כי לא ביצעו כל עבירה או שהמיוחס להם אינו נכון, ולשם הוכחת טענות אלה זקוק הנהג לעורך דין שעוסק באופן מקצועי בדיני התעבורה על מנת לשלב את הידע המקצועי הנרחב עם ההליך המשפטי.
במשרדינו- בנבנשתי פסטינגר, עו"ד אבי בנבנשתי הינו בעל ניסיון רב שנים בתחום התעבורה, שבתום שיורת של כ- 25 שנים במשטרת ישראל בתפקידים שונים לרבות הפעלת מכשור אכיפה (ממל"ז וינשוף) וחקירת תאונות דרכים, מייצג בהצלחה רבה לקוחות רבים במגוון רחב של עבירות תעבורה.
